ניהול שיח מאתגר
מצב מלחמה או חירום מציב בפנינו התמודדויות קשות במיוחד. כדי לאפשר לכמה שיותר סטודנטים וסטודנטיות ללמוד במצב חירום באופן מיטבי, יש צורך בהתאמת הלמידה.
עמוד זה מציג מידע אודות הוראה בחירום וכלים מעשיים לתכנון הקורס, שיחת הפתיחה בשיעור הראשון והתנהלות לאורך הסמסטר.
להורדת כלי עזר לפתיחת הסמסטר ולהוראה בעת מלחמה:
- לחצו כאן להורדת שקופית ערוצי סיוע
- לחצו כאן להורדת פורמט לסילבוס
- לחצו כאן להורדת מפת קורס ושיעור
- לחצו כאן להורדת מרחבים מוגנים בקמפוס
בתקופות משבר, מלחמה או עימות, הרוחות לוהטות ובקלות עלול להיווצר מצב שבו שיח על המצב יזלוג למרחב הכיתתי, גם אם אין קשר ישיר לנושאי הקורס (ובוודאי אם יש בקורס נושאים משיקים או אוכלוסייה מעורבת).
הכלים הבאים יסייעו לנהל שיח מכבד, שמאפשר חופש ביטוי מחד גיסא, אך גם מציב גבולות מתאימים לשמירה על מרחב בטוח בכיתה, מאידך גיסא.
כיצד לעודד שיח מכבד?
יש לקחת בחשבון שבכיתה נמצאים סטודנטים וסטודנטיות המגוונים מאוד זה מזה בהתייחס למצב: מידת חשיפה שונה לאינפורמציה, רמות חרדה מגוונות, השפעה אישית או משפחתית שונה, עמדות ודעות מגוונות.
השונות הרבה, יחד עם רמת הסבלנות הנמוכה שהרבה מאיתנו חווים, יכולות להוביל לתגובות רגשיות קיצוניות או לאמירות שחורגות מנורמות השיח.
המלצות לקידום שיח מכבד
- תנו תוקף לרגשות – רגשות של כאב, צער, חרדה וכעס, הם רגשות לגיטימיים שעשויים להתעצם בתקופה הקרובה. חשוב לזכור שמאחורי כל ההתנהגויות שניתקל בהן, נמצא כאב שכל אחד רוצה לנסות ולרפא, וכי אנשים שונים מביעים צער וכאב בדרכים שונות.
- הכינו את עצמכם לאפשרות שיצופו מגוון רגשות ותחושות – ככל שהאמירות שנאמרות הן בגבולות השיח הירוק או הצהוב ברמזור המפורט להלן, חשוב שתדגימו באופן התגובה שלכם את הפתיחות למגוון דעות לגיטימיות תוך הקפדה על שיח מכבד.
צורת ההתנסחות וההתבטאות שלכם, יכולה להוות נורמה להמשך השיח. - השתמשו בשפה המזכירה את המכנה המשותף שלנו כקהילה לומדת, שימוש בגוף ראשון רבים תוך הדגשת השייכות לקבוצות דומות - "אנחנו בכיתה", "אנחנו בקמפוס".
הגדירו נורמות שיח
אם אופי הקורס משלב דיונים, עבודה בקבוצות, או עוסק בנושאים רגישים – חשוב להגדיר נורמות שיח.
- הסבירו כי נושאי הקורס מזמנים דיון, וכי היכולת להקשיב למגוון דעות ולבחון אותן באופן ביקורתי היא מיומנות חשובה באקדמיה.
לצד זאת, ציינו כי בעת הזו, כאשר רבים מאתנו חווים קשת של רגשות (כעס, עצב, אובדן ועוד), בגינם קיים קושי לגלות אמפתיה לדעות שונות ולהקשיב עד סוף הטיעון. - לטובת חווית למידה מיטבית של כולנו, חשוב שנהיה מודעים לקושי הזה, וננסה מראש לחשוב כיצד אנו מתנסחים. ננסה להאזין עד הסוף, ולהימנע מאמירות כוללניות או נחרצות מדי. נקפיד על נימה מכבדת שבה כולנו נרגיש בנוח לקחת חלק ולהתבטא.
ניתן להנחות את הסטודנטים להתנסח באופן בו היו מרגישים בנוח להתבטא אם בכיתה היו נוכחים ילדים. - נסביר כי אחד מעקרונות היסוד של מוסדות אקדמיים הוא לעודד חופש מחשבה וביטוי, ולכן חשוב לנו לאפשר הצגה של מגוון דעות.
הצגת דעות מגוונות אין משמעה שהאוניברסיטה תומכת בהן, אלא כי אנו מאמינים שחשיבה ביקורתית מצריכה חשיפה למגוון דעות. - לצד זאת, גם לחופש הביטוי יש גבולות. הגדירו את המקרים שבהם תתערבו בדיון.
לדוגמה: לא נקבל אמירות אלימות, מכלילות או גזעניות. לא נאפשר שימוש בנימה המזלזלת בדעות לגיטימיות אחרות.
איך מתמודדים עם אמירות שונות, ומהם גבולות השיח?
מהי הערה פוגענית או בעייתית? ואיך מתמודדים עם אמירות שונות?
מודל הרמזור שפותח על ידי 'אקורד' (ארגון חברתי-אקדמי המקדם יחסים מכבדים בין קבוצות חברתיות שונות בישראל), נועד לסייע לחדד את ההבחנה בין אמירות שיש לעצור מיד, אמירות לגיטימיות, ואמירות שתוכנן לגיטימי אך הנימה בה הובעו אינה מכבדת.
ההבחנה יכולה לסייע לנו בזמן אמת באינטראקציה עם הסטודנטים והסטודנטיות, לבחון האם וכיצד יש להגיב לאמירות שונות.
סוג השיח | דוגמה | תגובה | |
---|---|---|---|
אדום |
שיח לא לגיטימי, אלים, מכליל או גזעני |
"כל השמאלנים/הערבים הם...״; "צריך לזרוק מכאן את כל החרדים"; כל משפט שמתחיל ב"מוות ל..." או משפט המכיל איומים באלימות |
יש לעצור מייד ובפומבי כל התבטאות אדומה. למשל: "אנחנו לא מאפשרים התבטאויות אלימות, מכלילות וגזעניות במוסד שלנו". |
צהוב |
שיח לגיטימי אך בנימה מזלזלת ומערערת |
"מה אכפת לי מהמפגינות והמפגינים או מהתומכות והתומכים בממשלה?"; "למה צריך להיות אכפת לי מילדים בשדרות או בעזה?" |
יש להפריד את הנימה הפוגענית הבעייתית מן השאלה הלגיטימית כדי להבהיר את גבולות השיח ואת הנורמות המקובלות במוסד ולהתרחק מהקצה ה"אדום" לעבר הקצה ה"ירוק" של השיח. למשל: "שאלה על אמפתיה לצד השני היא שאלה מצוינת. בזמנים מתוחים אכן קשה לחוות אמפתיה. שימו לב שהנימה פוגענית ומאיימת והיא אינה לגיטימית במוסד שלנו". |
ירוק
|
שיח לגיטימי |
"הממשלה פוגעת במדינה"; "המפגינים פוגעים במדינה"; "זו רפורמה, לא הפיכה"; "זו הפיכה, לא רפורמה"; ״לחמאס לא אכפת מחיי אדם״; "לצה"ל לא אכפת מחיי אדם". |
יש לעודד ולחזק את הבעת העמדה. למשל: "זאת הבעת עמדה ביקורתית ועניינית"; "שיח ביקורתי ענייני הוא מרכזי לתפקידי האקדמיה ולמרקם חיים דמוקרטי". |
מבוסס על מדריכי אקורד: כלים להתמודדות עם אתגרים בזמנים מתוחים ו- אקדמיה בעין הסערה.
- אם השיח מתנהל באופן מקוון, בכיתות גדולות כנראה שלא תוכלו לקרוא כל הערה. אפשר להנחות את הסטודנטים ליידע אתכם אם הם נתקלים במשהו שמרגיש להם פוגעני, ולבדוק בעצמכם את הפניות הבעייתיות.
- אם נוצר בכיתה מצב של קונפליקט גלוי, גלו הבנה לאופנים השונים שבהם אנשים חווים את התקופה הזאת, אל תחתרו ליצירת נרטיב משותף.
- לרשותכם מידעון בעניין גבולות חופש הביטוי בימי המלחמה, שחובר על ידי הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה: בעברית, ערבית, ואנגלית. ניתן גם להסתייע בשירותי הנציבות לשוויון ומגוון בנוגע להתמודדות בתקופות מתח והסלמה, כמפורט לחצו למסמך מפורט בנושא.
קורסים שעוסקים בנושאים הקשורים למצב – מה לעשות?
- אפשר לבחור להימנע מהתייחסות ישירה לנושא.
חשוב להסביר מדוע נעשה זאת: לדוגמה, לציין כי כיוון שהתקופה הזאת כל כך רגישה, נבקש שלא נשתמש בדוגמאות מתוך מה שקורה עכשיו. - אפשרות נוספת היא לאפשר לסטודנטים להביא דוגמאות עכשוויות, אבל להדגיש את החשיבות בבחירת מקור מהימן, ולהתרכז במידע אובייקטיבי עד כמה שאפשר. וכמובן, להקפיד על נורמות השיח שהוזכרו לעיל.
- בבחירת התכנים – אפשר לשקול לייצר הרחקה.
למשל, ללמד על מצבים מקבילים שמתרחשים במקומות אחרים. גם כאן, נסביר מדוע לא נעסוק במישרין בהתרחשויות העכשוויות. - חשבו האם מתאים לתת מטלה בה הסטודנטים חשופים למטלות של העמיתים והעמיתות לקורס, או שבמקרה הזה עדיף לתת מטלה שבה רק המרצה קורא את התשובה ומגיב עליה.
- בתקופות של מתיחות אנשים מתקשים לפעול באופן אפקטיבי עם מי שאינם שייכים לקבוצות השייכות שלהם.
לפיכך, גם אם בימי שגרה אתם נוהגים לעודד קבוצות הטרוגניות, ייתכן כי בעת הזו רצוי לאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות להצטוות בהתאם לתחושת הנוחות האישית שלהם.
פודקאסט
איך להתמודד עם שיח מאתגר בכיתה בתקופת מלחמה?
כל התשובות בפודקאסט מעשי של מקרים ותגובות
בהשתתפות:
פרופ' ליאת קישון-רבין, דקאנית, הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה
ד"ר שרית לארי, מרכז אקורד, פסיכולוגיה חברתית לשינוי
לצפייה