Thinking and Dreaming

החידוש בקורס

הסמינר משלב באופן ייחודי הוראה בין-תחומית, למידה בינלאומית, ועבודה קבוצתית החוצה שפות, תרבויות ומרחבים גיאוגרפיים. הלמידה התקיימה במתכונת היברידית: שיעורים מקוונים ופרונטליים, עבודה קבוצתית בליווי צמוד, ובסוף הסמסטר, נסיעה לימי לימוד מרוכזים בפרנקפורט. מודל ההוראה וההנחיה הדיאלוגית שכלל שיתוף פעולה מתמשך בין שתי מרצות משני תחומים שונים – הדגים לתלמידים דיון אינטלקטואלי בגובה העיניים ומערכת יחסים שהיא לא רק מקצועית, אלא גם אישית. מעבר לתכנים, הסמינר התמקד בפדגוגיה של הקשבה, סובלנות, ועבודת צוות. בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נדרשנו להתאמות מהירות ולגמישות רבה, והצלחנו לקיים מרחב לימודי משמעותי גם בתקופה של מתח ביטחוני ורגשי. הסמינר מוכיח כי הוראה יכולה לייצר לא רק ידע, אלא גם קהילה, גשרים, ואופק משותף. 

 מעבר למיומנויות האקדמיות המסורתיות, הסמינר פיתח גם כישורים חיוניים אחרים כמו היכולת לנהל דיאלוג מכבד בנושאים רגישים (פוליטיים למשל), רגישות תרבותית (תלמידים משתי מדינות ומתרבויות שונות), ויכולת לעבוד בצוות רב-תרבותי ורב-לשוני. מיומנויות אלו חשובות מאד לא רק בעולם האקדמי והמקצועי של ימינו שהופך גלובלי יותר ויותר, אלא גם מבחינה אנושית וחברתית. 

הסמינר הדגיש את העובדה שמרחב אקדמי יכול לשמש לא רק כמרחב שבו עושים מחקר, אלא גם כמקום לתמיכה ולקהילתיות, במיוחד בעתות משבר, כפי שחווינו בשנה שחלפה. שבוע הלימוד המרוכז בפרנקפורט התקיים ימים ספורים לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל וסגירת שדה התעופה. למרות הנסיבות יוצאות הדופן והקשיים הברורים, הנסיעה איפשרה מרחב של סולידריות, הקשבה ותמיכה מהצד הגרמני.

לפני הסמינר חשבתי שהעולם האקדמי יכול להיות מאד בודד, אבל מרחבים כמו אלה שנפתחו בסמינר, הראו לי שזה לא חייב להיות ככה. ראיתי שאפשר ליצור מרחבים מסוג אחר, של שיחה ושל ידידות. אין לי ספק שהחוויה הזו תשחק תפקיד חשוב בהחלטות שלי לגבי קריירה אקדמית עתידית.