הוראת חקר מדעי כמחקר עיצוב

הקורס מבקש להקנות לסטודנטים מתודולוגיית מחקר שתוכל להיטיב את פעולתם החינוכית היישומית, ולהקנות להם את הכלים הפרופסיונאליים שיאפשרו להפכם למורים חוקרים (או אנשי חינוך בכלל כחוקרים). ככאלו הם יחזיקו את הפוטנציאל ליצירת ידע בעל ערך ובעל משמעות לקידום החינוך ולקידום תהליכי הוראה ולמידה בפרט. 

בקורס 30 סטודנטיות וסטודנטים.   

קורס במסגרת תעודת הוראה.

למידה בקבוצות קטנות המלוות במנטורית (המרצה), כאשר לכל צוות מספר סביבות למידה שיתופיות וכלל הכיתה חשופה לתכנים ופעילה בתהליכי הערכת-עמיתים קבועים.  היכרות והתנסות בגישת "מחקר העיצוב" ובמודל SAM ללמידה. 

בבסיס הקורס עומדת התפיסה כי יש להתייחס להוראה כאוסף תהליכים פדגוגיים תלויי תוכן, שתכליתם המשותפת היא להציע אלטרנטיבה, שינוי חינוכי וחברתי וחדשנות למול תהליכים חינוכיים קיימים. במסגרת הקורס מושם דגש על מתודולוגיית הוראת חקר תוך אבחון שאלות-פעולה (שאלות העשויות להוביל שינוי מעשי) העולות מן השטח ומן התיאוריה. 

הקורס מיישם את גישת מחקר העיצוב ככלי לתכנון, ניהול והערכה של הלמידה, בזיקה לתוכניות הלימודים בחינוך העל-יסודי ובגישת האוריינות המדעית כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת מחקר PISA. הלמידה בקורס מתרחשת במספר מעגלי התייחסות (מורה – מנחה – תלמיד – סטודנט) ובפיתוח כלים להערכה ולאפיון תהליכי הוראה ולמידה, במספר מעגלים של עיצוב. 

הקורס מבוסס במידה רבה על מודל SAM ללמידה (Successive Approximation Model) – תהליך של איטרציות חוזרות ונשנות במעגלי ההתייחסות השונים במהלך עבודת החקר. שיטה זו מאפשרת לדייק ולשפר את עבודת החקר (ואת מיומנויות הנחיית החקר של תלמידים בעתיד). 

הקורס יצר תרגום מעשי למודל SAM, ודרש מהסטודנטים לבצע תהליך מחקר הכולל את כלל שלבי המודל: 

1. הכנה: חשיפה; איסוף ועיבוד מידע 

2. עיצוב: סיעור מוחות;  רעיונות לתכנון המחקר; תכנון חקר; בניית הצעה ראשונית 

3. פיתוח: בדיקת רעיונות; איסוף תיקונים והערות; אישור תקפות החקר ותהליך החקר; איטרציות של הערכה ושיפור – עמיתים, מנחה וקבוצה. 

4. הצגת התוצר הסופי    

מהלך הקורס כולל מספר שלבים:    

1. פתיחה וסקירה של מחקר עיצוב בחינוך במעגלים השונים - בין לאומי > לאומי > רשותי > בית ספרי >> המורה בכתתו. 

2. הכתה מתחלקת לקבוצות עבודה של שלושה משתתפים, לכל קבוצה סביבה משלה ב-Moodle, קבוצת ווטסאפ אישית (עם המרצה), ותיקייה שיתופית.  

3. תהליך החקר פורק למרכיביו השונים- כל מרכיב נלמד ברצף הבא:  

• התנסות אישית/ קבוצתית- לדוגמה, אוסף הצעות החקר של משתתפי הקורס במצגת שיתופית  'פומבית' המאפשרת הרחבת הדעת ושיפור ההצעות.  

• הערכה (של המרצה או הערכת עמיתים) - לדוגמה פעילות התחלתית של הערכת עמיתים מעצבת בה הסטודנטים מתבקשים לשאול שאלות מכוונות להצעות חקר של קבוצות אחרות. 

• שיפור ודיוק, בעקבותיהם הערכה נוספת - אחרי התנסות בשאילת שאלות להערכה מעצבת-עוברים לתת משוב משמעותי לעמיתים. 

• התבוננות ותובנות במליאה - באמצעות שיתוף קבצי המחקר של הקבוצות השונות והערכת עמיתים מבוססת מחוונים, המושתתים על עקרונות של שקיפות וסטנדרטיזציה. 

• הלמידה מתרחשת באופן פעיל ומגוון. אין סטודנט היכול להישאר פסיבי.  

• למידת עמיתים פעילה ומשמעותית. 

• התנסות בפלטפורמות דיגיטליות שיתופיות ובדרכי הערכה מגוונות. 

• חווית למידה המיישמת הלכה למעשה גישות חינוכיות ומודלים לפיתוח למידה.